בכל פעם שאני מסתכל על האגרטלים שלי קורה איזה משהו: חיוך קטן, מחשבה מתפרצת, נחשול יצירה, או סתם רגע כזה של התרגשות והכרת תודה בכוחו המושך של כלי אחד ללמד אותי, אותנו, שיעור בצניעות ובביטחון העצמי שבפשטות

יש מעט מאוד אגרטלים שזכו למעמדו של "אגרטל פורטלנד", כד זכוכית שנוצר במאה הראשונה לפני הספירה (כן, הוא זקן יותר מישו) ושילהב את דמיונו של אחד מאבות התעשייה הקרמית ואמן מדהים בפני עצמו, ג'וזאיה וג'ווד. במשך ארבע שנים ניסה וג'ווד להעתיק את האגרטל המקורי, ולבסוף הצליח ליצור העתקים מופלאים מקרמיקה - שהפכו בעצמם לעבודות אמנות מרתקות ומעוררות השראה

שימוש אינטנסיבי באגרטלים כאלמנט עיצובי הוא אחד הטרנדים הלוהטים בחודשים האחרונים בפינטרסט ואינסטגרם, והוא לא צפוי להיעלם. סופסוף יש לי תירוץ לקנות עוד ועוד אגרטלים לאוסף שלי ממערב גרמניה של המאה הקודמת, והנה כמה דוגמאות למה אפשר (וכדאי) לעשות איתם

זרם האר-נובו הוא נקודת מפגש מופלאה ומיוחדת, בין אמנות לאומנות, בין צורך בשוק לבין צורך רגשי ועמוק ליצור. בין מוצר יומיומי ושימושי לבין אמירה אמנותית ואקספרסיבית, שבאה לידי ביטוי במיומנות טכנית גבוהה, עיטורים אינטנסיביים ומוקפדים, והרבה מאוד השראה מהטבע

כלי עבודה ישנים, גלובוס מצהיב, חולץ פקקים גס, כורסאת עור מפנקת מהמאה הקודמת, פלאסק נדיר לאלכוהול · טרנד ה-Mantiques (חיבור של Man + Antiques) תופס תאוצה, והוא התחביב המושלם לילד המגודל שבתוכנו

מאחורי כל פריט אספנות מסתתר סיפור שלם: מהרעיון שהפך לאובייקט תחת ידיו של היוצר, דרך האנשים שקנו אותו לראשונה, ועד המסלול שעשה כשהחליף ידיים וכתובת. בכל פעם שאני מתבונן על אחד הכלים באוסף שלי, אני לא יכול שלא לתהות מה עבר עליו, עד שהגיע אל האוסף הפרטי שלי

פעם לא אהבתי גווני פסטל, שנראו לי חיוורים ועייפים לעומת הפיגמנטים החזקים והבוהקים. אבל עם השנים מצאתי בהם יופי הולך וגובר, בעדינות שלהם, בתחכום שלהם, ובדרך שבה הם משתלבים בסביבה ובו בזמן שומרים על ייחודיות וקסם

צמחי הבית - שהיו חלק בלתי-נפרד מהחיים שלי (ואני מניח שגם שלכם) באייטיז - עושים קאמבק מטורף בשנים האחרונות, ומגיעים אלינו בצעדי ענק. הנה כמה בתים שבהם צמחי הבית הם מרכיב מרכזי בעיצוב, וגם כמה השראות שיעזרו לכם להכניס קצת ירוק לחיים

גם במאה ה-24, כמו בכל זמן אחר ומקום אחר על פני היקום האינסופי שלנו, קרמיקה היא אחת מטביעות האצבע הבולטות, האופייניות והבלתי-ניתנת לערעור, של האנושות והאנושיות

לפי אסתטיקת הוואבי-סאבי, ההזדקנות היא תהליך אצילי שמוסיף יופי ועומק, כוח ומשמעות לחפצים. מספלים שמתיישנים ונצבעים בצבעו המכתים של התה ועד כלי אוכל, כדים ועציצים שמעוצבים בסגנון חופשי, משוחרר ונאמן לטבע